חרדים אקספרס

תמונות מחרידות. אין מילה אחרת. חרדים אקספרס בטלגרם: https://t.me/+HTce9CODGqk2ZDM0

קריאה לשבת: למה המפלגות החרדיות מאבדות את הרחוב החרדי? מערכת הבחירות הזאת הסתיימה במכה קשה למפלגות החרדיות. ש”ס התרסקה מ-11 לשישה מנדטים, יהדות התורה שמרה על שבעה, אבל כשמסתכלים על המספרים קצת יותר לעומק, מתגלה סיפור מעניין: נראה שהפוליטיקאים החרדים מתקשים יותר ויותר לספק את הדרישות של הציבור שהם מתיימרים לייצג. והשאלה שאני מבקש לבחון היא האם מדובר בציבור שמתחיל להשתחרר מההנהגה החרדית ולהשתלב בחברה הישראלית, או דווקא בציבור שהולך ומקצין מהר יותר ממנה. נתחיל ביהדות התורה, שלכאורה יכולה להיות מרוצה מהתוצאות. היא שמרה על שבעת המנדטים שלה ואפילו הגדילה את מספר הקולות מכ-280 אלף בבחירות הקודמות לכ-313 אלף הפעם. אלא שבאותה תקופה גדל מספר הקולות הכשרים בישראל בכ-19%, בעוד יהדות התורה גדלה ב-11.6% בלבד. כלומר, למרות הגידול הדמוגרפי שהחרדים אמורים להנות ממנו יותר משאר המגזרים, חלקה בכלל המצביעים דווקא נשחק. בש”ס הסיפור דרמטי עוד יותר. המפלגה איבדה חמישה מנדטים. חלק גדול מהפגיעה הגיע מהציבור המסורתי בערי הפריפריה, שהיה במשך שנים חלק מרכזי מהבסיס האלקטורלי שלה. המצביעים האלה אינם בהכרח מזדהים עם אורח החיים החרדי, אבל רבים מהם ראו בש”ס בית פוליטי שמייצג מסורת, זהות מזרחית ואת מורשת הרב עובדיה יוסף. אלא שש”ס איבדה תמיכה גם בלב הציבור החרדי הספרדי. בביתר עילית, באלעד, בבני ברק ובמודיעין עילית נרשמה ירידה משמעותית בשיעור ההצבעה לה. כאן כבר אי אפשר להסביר את התוצאה רק באובדן המצביע המסורתי. יש גם משבר אמון בין המפלגה לבין הציבור החרדי עצמו. כל זה עוד לפני שדיברנו על מעבר הקולות בתוך הגוש החרדי עצמו. בערים החרדיות אפשר לראות כיצד במקביל לירידה החדה של ש”ס, יהדות התורה התחזקה. בביתר עילית, למשל, ש”ס ירדה מכ-31% לכ-21%, בזמן שיהדות התורה עלתה מכ-59% לכ-65%. באלעד ש”ס ירדה מכ-50% לכ-39%, ויהדות התורה עלתה מכ-35% לכ-37%. סביר שחלק ממצביעי ש”ס עברו ליהדות התורה, כך שהגידול של ג’ מסתיר גם תנועה של קולות בין שתי המפלגות. אבל כשמחברים את שתיהן, רואים בבירור שגם בערים החרדיות עצמן הכוח המשותף שלהן נשחק. כדי להבין את המשבר הזה צריך לחזור לסוגיית הגיוס. במשך שנים הבטיחו הפוליטיקאים החרדים לשמור על עולם הישיבות ולהגן על בני הישיבות מפני גיוס. אלא שהמציאות השתנתה. בג”ץ ביטל את האפשרות להמשיך בפטור גורף ללא הסדר חוקי, תקציבים נפגעו, צווים נשלחו לתלמידי ישיבות ועריקים החלו להיעצר. הפוליטיקאים החרדים לא הצליחו להעביר חוק שיספק את הדרישות של ההנהגה הרבנית והרחוב החרדי, ובמקביל יוכל לעבור בכנסת ולעמוד במבחן בג״צ. כך הם מצאו את עצמם במצב שבו גם הפשרות שהצליחו להשיג אינן מספיקות לחלק גדול מהציבור שלהם. בעיניי, כאן נמצא המפתח להבנת הבחירות האלה. אפשר היה לצפות שהכישלון של המפלגות החרדיות יוביל להתחזקות של כוחות שמציעים לציבור החרדי דרך אחרת, כזאת שמבקשת להשתלב בחברה הישראלית ולקחת אחריות על חלקו במדינה. אלא שהתוצאות אינן מצביעות על פריצת דרך כזאת. מפלגת “הציבור החרדי” של מוטי לייטנר, שדיברה על לימודי ליבה, עבודה, שירות והשתלבות, קיבלה כ-10,500 קולות בלבד. לעומתה, “צבע שחור”, מפלגת מחאה שעסקה בהגנה על עולם התורה, קיבלה כ-11,200 קולות. כלומר גם מפלגה שהגיעה עם בשורה אמיתית לשינוי המצב, והציגה מצע מפורט על נושאי הליבה, לא הצליחה לעקוף אפילו את מפלגת המחאה הקיקיונית שאיגפה את המפלגות החרדיות מימין. אני חושב שהתוצאות האלה מחייבות אותנו לבחון ברצינות אפשרות מטרידה: שהבעיה של המפלגות החרדיות אינה שהן קיצוניות מדי, אלא שבחלקים מהרחוב החרדי הן כבר אינן קיצוניות מספיק. במשך שנים הן טיפחו תפיסה שלפיה לימוד התורה מצדיק פטור כמעט מוחלט מחובות אזרחיות, וכעת הן מתקשות להסביר לבוחריהן מדוע הן אינן מצליחות להבטיח את המשך קיומו של המודל הזה. המסקנה שאני לוקח ממערכת הבחירות הזאת נוגעת ליכולת לחולל שינוי בחברה החרדית. אי אפשר לבנות את עתידה של מדינת ישראל על התקווה שהפוליטיקאים החרדים יובילו מרצונם שינוי עמוק במערכת שהם עצמם בנו. שינוי כזה מחייב גם מדיניות ממשלתית שתשנה את התמריצים הכלכליים שמאפשרים לאוטונומיה החרדית להתקיים. לא כדי לפגוע בחרדים, אלא כדי ליצור מציאות שבה עבודה, השכלה, שירות ולקיחת אחריות יהיו חלק טבעי מהחברה החרדית. שבת שלום. חרדים אקספרס בטלגרם: https://t.me/+HTce9CODGqk2ZDM0

קצת גזענות מהסוג הדוחה כי למה לא. חרדים אקספרס בטלגרם: https://t.me/+HTce9CODGqk2ZDM0

תיעודים קשים מאוד מההפגנה בכביש 4. נראה שהשוטרים מפעילים אלימות מסדר גודל שונה מכל מה שהכרנו. חרדים אקספרס בטלגרם: https://t.me/+HTce9CODGqk2ZDM0

Без текста